top of page
goup2

 טיפולים

tip1

- טיפול בבני נוער ומתבגרים -

כאשר מפנים ילד לטיפול פסיכולוגי, חשוב לדעת כי הטיפול בילדים שונה מהטיפול במבוגר. ישנם סוגים שונים של טיפולים המתאימים לילד, שלל גישות ותיאוריות, אך הדבר החשוב מכל, הוא לשים לב לאינטראקציה בין המטפל לילד, שכן הקשר הבינאישי הוא החלק המהותי בטיפול רגשי בכלל ובפרט עם ילדים.

דוגמאות למאפייני הטיפול בילדים לפי מורטון צ'תיק: 

 

1. ילדים צעירים עוד לא סיימו את תהליך ההתפתחות שלהם והמבנים הרגשיים שלהם אינם מפותחים דיים. בשל כך, היסודות הלא מודעים באים לידי ביטוי בצורות פרימיטיביות ומביאות לכך שלרוב, ילדים מבטאים את רגשותיהם באמצעות משחק. לאור העובדה הזו, מרבית הטיפולים בילדים צעירים, נעשים באמצעות משחק (Play therapy). המטפל מנצל את צורת ההתקשרות הזו על מנת לעזור לילד להביא את תכניו הרגשיים לחדר הטיפול, שאמור אומנם להוות מגרש משחקים, אך גם את המרחב הבטוח של הילד. המטפל הופך להיות שחקן בעולמו של הילד ועל ידי מילים שהילד מבין, המטפל מנסה להתקדם לקראת מטרת הניסוח המילולי.

בנוסף, בשל העובדה שהילד מצוי בשלבי התפתחות, המטפל עובד לצד הקונפליקטים המרכזיים המתאימים לגיל הילד ולצרכיו, לצד ביטויי ההתפתחות ולחציה.

 

2. ישנן חרדות שהן אופייניות באופן ייחודי לילדים, כמו הפחד מלאבד את אהבת הוריהם או לאבד את הוריהם (חרדת נטישה), דחייה, כשל בשליטה בתפקודי הגוף, קשיים חברתיים ועוד.

 

3. הילדים אינם אלה שרוצים ללכת לטיפול, לרוב הוריהם הם אלה שמפנים אותם לטיפול ולכן הרבה פעמים, רמת המוטיבציה שלהם נמוכה. בנוסף, ההליכה למקום חדש והפגישה עם אדם זר, עלולה לעורר בקרב ילדים חרדות מפני הלא ידוע. לכן, על המטפל לבנות ברית טיפולית וליצור קשר של אמון עם הילד.

 

4. בניגוד למטופל המבוגר, שעל פי רב ידע להגיד מה קשה לו, הילד הצעיר לא תמיד מבין את קשיו. הוא אינו מודע להם ולכן תפקיד המטפל לפתח את המודעות של הילד לקשיים אלה.

 

5. בעוד מבוגרים יכולים לסבול קשיים מורכבים לאורך זמן, לילדים יש קושי לסבול כאב וחרדה ולכן הטיפול המוקדם מהותי ודחוף יותר.

 

לאור הבדלים אלה יש צורך להתאים את הטיפול הפסיכולוגי לילד, לפי יכולותיו הקוגניטיביות, ההתפתחותיות, הריגשיות ורמת הבשלות ובהתאם לכך, לתת את הטיפול המיטבי לילד.

בקליניקה אני מטפלת בילדים מתבגרים ונוער ובמידת הצורך משלבת הדרכות הורים והדרכות של צוותי חינוך.

tip2

- הדרכת הורים -

טיפול מקיף בילדים כולל הדרכת הורים, שכן הילד חי בתוך המערכת המשפחתית ועל המטפל ללמוד באיזו סביבה

גדל הילד. ההורים הם הדמות המטפלת והמחנכת הראשונית של הילד ודרך הקשר שלו איתם הוא לומד לתקשר עם

הסביבה. למעשה, ההורים הם הגורם המשפיע המשמעותי ביותר על הילד, על עיצוב אישיותו ויכולות ההתמודדות

שלו. הצורך באהבת האובייקט והפחד מאיבוד האובייקט מעצבים את התפתחות הילד ולכן הדרכת ההורים חשובה

וחיונית על מנת להשלים את הטיפול הפסיכולוגי בילד.

דוגמאות לגורמי סיכון הוריים: קונפליקטים בין הורים-פרידה או גירושין, התעללות, פיזית או מילולית,

חינוך נוקשה, חוויות עבר של ההורה כילד ועוד.

 

יש לציין כי הילד מודע לעמדה של ההורים כלפי הטיפול ולכן יש צורך ביצירת קשר טיפולי עם ההורים. עבודה

עם ההורים מאפשרת למטפל לראות את התמונה בכללותה ולכוון את ההורים והילד לשינוי הנדרש ובשל כך

הינה חלק בלתי נפרד מהטיפול בילד או המתבגר.

tip3

- טיפול התנהגותי קוגניטיבי -

טיפול התנהגותי קוגניטיבי הוא טיפול קצר יחסית וממוקד מטרה. הטיפול מתמקד בעיקר בכאן ועכשיו ומסתכל

לעבר העתיד.

בבסיס הטיפול עומדת ההנחה כי המשמעות לאירועים בחיינו מושפעת מהפרשנות שלנו את האירוע. פרשנות זו

מבוססת על אמונות יסוד וסכמות שיש לנו ומשפיעות על התנהגותיינו ורגשותינו. לעתים קרובות, האמונות

והסכמות שלנו הן דיספונקציונאליות ואינן משרתות אותנו ולעתים הן אף פוגעות בנו. לכן, בטיפול התנהגותי-

קוגניטיבי, באמצעות כלים קוגניטיביים מזהים את עיוותי החשיבה אשר מנחים אותנו ומנסים לשפרם באמצעות

שינוי תפיסתי-חשיבתי במטרה להביא לשינוי בהתנהגות ושיפור בתחושות. הטיפול נעשה גם באמצעות כלים

התנהגותיים המנסים ליצור את השינוי על ידי שבירת דפוסי התנהגות שמשמרים מצוקות. בנוסף, לומדים דרכי

התנהגות חלופיות. כל אלה מביאים לכדי רגשות חיוביים יותר ותחושות טובות יותר.

המטרה היא שלקראת סוף הטיפול, המטופל ידע ליישם את הדפוסים החדשים שלמד בטיפול בעצמו.

 

 יש לציין כי הטיפול ההתנהגותי- קוגניטיבי הוא הטיפול המועדף לטיפול בחרדות, דיכאון, OCD ופוסט- טראומה.

tip4

- טיפול במבוגרים -

אני מאמינה שטיפול הוא מסע.

 לפני הכל, המסע הוא מסע פנימי של האדם. זה מתחיל כשהוא מגיע לנקודה שבה הוא מרגיש שהוא זקוק לעוד אדם שילווה אותו במסע הזה. לאחר ההבנה הזו, הוא צריך למצוא את אותו אדם, מטפל, שיתן לךו להרגיש שהוא הגיע למקום בטוח, מקום נינוח, מכיל ומכוון. ומשם, הצעידה היא משותפת.

אני מזמינה את המטופל שלי לבוא למקום מוגן שבו יוכל לשתף במה שיבחר וביחד ננסה לפרום את הקשיים, לגלות את התבניות שהוא חוזר עליהן ושאינן מטיבות עימו, ננסה לפתוח את המחשבה לדרכי חשיבה שונות ולאפשרויות חדשות. בנוסף, נוכל ללמוד ארגז כלים שיעזור למטופל להתקדם, לשנות, לקבל, להשלים או כל דבר אחר, שאותו הוא מחפש.

במהלך הטיפול אני משלבת גישות שונות, כגון הגישה הדינמית, CBT, ACT ועוד.

טיפול טוב הוא טיפול שמציב לנו שאלות, משקף לנו דברים, מעמת אותנו, מאתגר אותנו ומוציא אותנו לדרך חדשה ומיטיבה.

מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה על מנת להבין איזה טיפול יכול להתאים לכם.

 

tip5

- ליווי וטיפול במעברים שונים- רילוקשיין או מעברי מסגרות -

זהו עוברים. חשבתם על זה המון זמן, התלבטתם, התלהבתם, חששתם ובסוף החלטתם. אתם עומדים לפני שינוי גדול בחיים שלכם כמשפחה, של כל אחד ואחד מכם כאינדיבידואל, שלכם כהורים וכמובן של הילדים שלכם.

עולים הרבה פחדים וחרדות אצל הילדים, אבל גם אצל ההורים. איך מספרים לילדים על המעבר? איך מכינים אותם לפרידה מהחברים? מהבית? איך תהיה ההסתגלות שם? איך מתמודדים עם הגעגועים?… יש הרבה שאלות והרבה אי וודאות במעבר למקום חדש.

בהרבה מהמקרים עיקר הקושי מופיע אצל הילדים המתבגרים שמתקשים להשלים עם המעבר בגלל שהם פחות גמישים, פחות פתוחים לשינויים ובעיקר בשל השייכות החברתית. מרבית המתבגרים מאוד מחוברים לחברים, לבית הספר, לתנועת הנוער ולחדר שלהם… לרוב הם אלה שיביעו מורת רוח אל מול השינוי הזה, בשל התחושה שלא רואים אותם ולא מתחשבים בהם. מצבי מעבר אלה יכולים גם להוביל לקשיים בקשר של הילדים והוריהם. משברי אמון, כעסים ומתח רב.

לעתים  גם החזרה לארץ, לאחר המעבר כרוכה בקשיים, יש חשש האם אשתלב בחזרה מבחינה חברתית, לימודית ועוד.

גם במעברי עיר או רק מעבר מסגרת, ישנם קשיים שעולים וגם לקראת או במהלך מעברים אלה לעתים יש צורך בטיפול, ליווי או הדרכה. 

המעבר הוא מהלך גדול ומשמעותי מאוד בחיים  ויש לו השפעה על כל אחד מבני המשפחה ולעתים זה לא פשוט כלל. מוזמנים לפנות אליי ולהתייעץ.

 

bottom of page